עסק משפחתי הוא עסק דינמי ומיוחד. הקשר שבין משפחה ועסקים יכול להיות סיפור הצלחה אך יחד עם זאת גם מורכב ומסובך. מצד אחד, עבודה עם בני המשפחה "מייצרת" מצבים של אינטימיות וקרבה אך מאידך דווקא אלה יכולים להביא מתח וקונפליקטים.
קיימים דרכים רבות כדי לפתור קונפליקטים בתוך עסק משפחתי. הדרכים המוצעות הנן דרכים לפתרון עבור בעיה שכבר צפה וקיימת. השאלה הנשאלת היא - האם ניתן למנוע קונפליקט זה? האם יש "תרופה מונעת" בעסק משפחתי אשר מקטינה את נקודות החיכוך ואת הסיכוי להגיע לקונפליקט בעסק?. התשובה היא - תקשורת. זו עוזרת להקטין את הסיכוי לקונפליקטים ויכולה להיות מושגת גם באמצעות - ישיבה משפחתית.
למה לקיים ישיבה משפחתית?
עסק משפחתי מצליח הוא בין היתר כזה אשר מצליח לשמר את החיבור המשפחתי בין בני המשפחה. הישיבה המשפחתית מאפשרת לקיים את החיבור הזה. הישיבה מאפשרת שיחה בין כל מי שידו בניהול והצלחת העסק. אלו יכולים להיות הבעלים, בני המשפחה אבל גם עובדים שאינם מבני המשפחה אך יש להם נגיעה בהובלת העסק. המפגשים נועדו לשפר תקשורת, לעודד שקיפות, לקדם הבנה ואמון בתוך המשפחה ובתוך העסק. באמצעות המפגשים אפשר לפתח תחושה של אחדות, של חזון ושל משימה משותפת. הישיבה מאפשרת לעסק להרחיב את מעגל התקשורת, להגיע להבנות ולהחלטות, ולתכנן את העסק לטווח ארוך.
מתי אמורה הישיבה להתקיים?
הישיבה אמורה להתקיים בזמנים קבועים ולא באופן אקראי. לא מומלץ לקיימה רק בתקופות משבר או מתח אלא באופן קבוע וידוע מראש. היא יכולה להתקיים על בסיס דו שבועי, חודשי וגם רבעוני. כל העניין הוא שכל הצדדים ידעו מתי מתקיים המפגש הבא. לקביעות הזמנים יש חשיבות בדבר הערכות של כל אחד מהצדדים לישיבה המשותפת.
מהם הנושאים לטיפול בישיבה משפחתית?
מטרת הישיבה המשפחתית היא לקיים תקשורת פתוחה וזרימת מידע בין משתתפיה. זה הזמן בו מדברים ודנים על נושאים שגרתיים אך גם נושאים יוצאי דופן מסדר היום הרגיל, כמו לדוגמא: עזיבה של מנהל, שינוי ברמת המכירות, שינוי במבנה ארגוני, רצון לפתיחת שווקים חדשים וכו'. הנושאים יכולים להיות שונים ומגוונים ובלבד שנראים חשובים בעיניו של אחראי הישיבה. מומלץ שלישיבה זו תהיה אג'נדה משלה ולדאוג שכל משתתפיה יקבלוה מבעוד מועד כדי שיוכלו להתכונן אליה.
מי אמור להשתתף בישיבה?
בישיבה אמורים להשתתף כל בני המשפחה שעובדים בעסק אך בנוסף יש מקום להזמין גם בני משפחה מחוץ לעסק שקשורים לנושא הישיבה. אם הישיבה נסבה סביב קונפליקט בין בני המשפחה לאלה שמחוץ לעסק (אך שיכים למשפחה) אזי יש מקום להזמין גם אותם. לעיתים יש בני משפחה שמושכים בחוטים מחוץ לעסק, מעורבים בו ונותנים את דעתם מבחוץ. גם אותם יש להזמין בנסיבות מסוימות. כמובן שיש להזמין את כל אותם העובדים שאינם מבני המשפחה אך הם נושאים תרומה חשובה בניהול העסק.
האם יש צורך במנחה?
בוודאי, רצוי שתהיה דמות מוכרת וסמכותית שתנחה את הפגישה. דמות אשר תוכל לפשר ולרכך בין הצדדים במקרה של קונפליקטים. המנחה יכול להיות מתוך העסק או מחוצה לו. התפקיד יכול להיות ברוטציה, כל תקופה יתחלף מי שינחה את המפגשים. זה בסופו של דבר תלוי ביכולת של מי שאמון על קיום הישיבה לנהלה בצורה נאותה ואף לקיים דיון פורה עם השגת יעדים ומטרות. המנחה אמון לדאוג כי תתקיים תרבות דיבור בישיבה ושכולם יאמרו את דעתם.
במידה ויש מקום לשיפור ולמידה בנושא הרי שמומלץ לקיים פגישות אלו בהנחייתו של איש מקצוע אשר יודע לנהל מפגשים אלו ולאחר למידה והכשרה יוכלו בני המשפחה לנהל ישיבה זו בעצמם.
הכנה לפגישה הבאה
הפגישה אמורה להסתיים עם סיכום פגישה, סיכום שכולל את כל נקודות השיחה והדיון שהתקיימו במפגש. במידה וישנן נקודות לפעולה - אזי יכללו הן גם כן שכן הן יבדקו במפגש לאחר מכן. בכל מקרה, מומלץ כי כבר בסיום הפגישה יקבע מועד לפגישה הבאה, מועד שיהיה מוסכם על כולם.
ישיבה משפחתית הינה אחד הכלים האפקטיבים לחיבור בין בני המשפחה בעסק. ניהול נכון ומוצלח שלה יכול להקדים את העסק ולהפיק את המיטב מחיבור בין בני המשפחה.
